פרוייקט גמר-
סדרת רהיטים שנוצרו מציורי הילדות שלי
בעולם שבו נדמה כי הכול כבר נאמר ונעשה, יצאתי לחיפוש אחר שיטת ביטוי חד־פעמית, ממנה להגיע לצורניות כזאת שאינה מתאפשרת להגיע אליה בשום דרך אחרת.
התחלתי בחיפוש דו מימדיות מעניינת שאותה אוכל להפוך לתלת מימד- ומשם למוצר.
החלטתי להתמקד בעבודות אמנות של אמנים שציירו באופן מופשט עם צורות מעורפלות.
לדוגמא חואן מירו, סוניה דלונה ועוד.
תוך כדי החיפוש אחר ציורי אמנים נתקלתי במקרה בציורי ילדים.
עלה לי הרעיון להמשיך לזה. ראיתי בציורי ילדים כל מה שחיפשתי- צורות מופשטות, צבעוניות ייחודית והרבה רגש.
במקביל חיפשתי מוצרים שרואים שנעשו בקשר ישיר מסקיצות. איך העבירו מסקיצה למוצר.
בשלב הזה התחלתי לצייר עם ילדים בכל מיני גילאים ויכולות כשאני מנסה לדייק גם את הילדים וגם את עצמי לתוצאה שאני מצפה להגיע אליה.
ניסיתי לכוון את הילדים בכל מיני דרכים כמו לגזור את הדף לצורה מסויימת או לצייר על הדף צורה מוזרה.
התוצאות לא סיפקו אותי, מתוך עשרות רבות של ציורים ראיתי עתיד רק לכמה בודדים, וגם הם לא מה שדימיינתי ורציתי מלכתחילה.
וכשכולי מתוסכלת, נתקלתי פתאום בציורי ילדות שאני ציירתי, שאמא שלי שמרה לי.
כשראיתי אותם החלטתי להתמקד בהם, מצאתי בהם את המורכבות ויצירתיות שחיפשתי.
כך כל הפרויקט הפך להיות תהליך אישי.
כל הזמן חיפשתי השראות וניסיתי לכוון ולראות איזה תוצאה אני רוצה. כך הגעתי ל'ממפיס'.
קבוצת ממפיס (Memphis Group) הייתה תנועת עיצוב איטלקית רדיקלית שפעלה בתחילת שנות ה־80 (הוקמה ב־1981 במילאנו בהובלת אטורה סוטסאס).
הריהוט של קבוצת ממפיס התאפיין בניתוק מודע מהתפיסה המסורתית של “יופי” ו”פונקציונליות” בעיצוב רהיטים. במקום קווים נקיים וחומרים אציליים, הם יצרו רהיטים שנראו כמעט כפסלים גרפיים: ארונות, שולחנות וכיסאות בעלי צורות גאומטריות חופשיות, קונטרסטים חדים וצבעוניות עזה ולעיתים צורמת. הרהיטים לא ביקשו להיטמע בחלל אלא למשוך תשומת לב, לעורר רגש ולעיתים אף אי־נוחות, ובכך הפכו את האובייקט הביתי לאמירה תרבותית וביקורתית על תרבות הצריכה והעיצוב המודרניסטי.
כשראיתי וחקרתי את הריהוט של ממפיס החלטתי שהפרויקט גמר שלי יהיה סדרת רהיטים. דימיינתי את ההגשה כמו הרהיטים שלהם.
כשהחלטתי להמשיך לריהוט התחלתי למדל כל מיני ציורים (גם של אמנים, גם של ילדים, גם של ציורים שלי).
עבדתי בטכניקה ציור-מידול-הדמייה בבינה מלאכותית.
ואז פניתי לציורים שלי:
כשהגעתי למצב הזה הבנתי שיש לי עם מה להתחיל לעבוד. אבל יש לי פה מקבץ של מוצרים שלא נראים דומים ולא יכולים להיות כסדרה.
חשבתי על דרך להפוך אותם לסדרה, החלטתי ליצור צבעוניות שתחזור על עצמה ברהיטים, בנוסף שהחומר המרכזי יהיה עץ ואם יהיה צורך יהיו תוספות מטקסטיל ומתכת.
הצבעוניות הנבחרת
המוצרים הנבחרים כהכי מתאימים בצורה, צבעוניות וחומר.
משם פניתי לייצור.
בהתחלה חתכתי וחיברתי ידנית את החלקים.
משם המשכתי לחיתוך CNC וחיבורים אצל נגר.
אחת הבעיות שנתקלתי בהם היו הקושרות
למטה: סוגי קושרות לשולחן שניסיתי.
יצירת קושרת ורגל הברזל:
התוצאה:
